הילד צריך ניתוח,מה עושים עכשיו? עצה- לדבר,לשתף,כמה שניתן..
כשהילד שלנו נאלץ לעבור הליך רפואי, אנחנו נקרעים בין הרצון להגן עליו מפני הכאב לבין הרצון לטפל בבעיה הרפואית. הפער הזה מעורר חרדות ופחדים אצל כל ההורים
(וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על הילדים)
. 1. לפני הניתוח: ספרו לילד מה הולך לקרות, באופן ברור ומרגיע. אם הזריקה עלולה לכאוב, תענו לו בכנות, אבל זיכרו לומר גם שלאחר מכן הוא ירגיש יותר טוב, ושתחכו לו שיתעורר.
- בבית החולים: בחרו שיר או סיפור שתספרו לו במהלך או לפני ההרדמה. בידקו אם אפשרי להתלוות אליו עד לתחילת הניתוח, וסייעו לו להירגע בעזרת דמיון מודרך, ציורים וכו..'
***3. עצה מנסיון אישי : לכל אשפוז לקחתי מוסיקה אהובה שהתנגנה לה ברחבי המחלקה, אני זוכרת שהורים היו מגיעים לחדר של הילד שלי בעקבות המוסיקה וספרים , גם אם לא החיה שימוש בספרים הם היו שם.
- אחרי הניתוח: זה השלב שבו לא פעם מופיעות החרדות ומגיעים הפחדים שעד עכשיו הדחקתם. אם אתם, הילד, או כולכם סובלים מחרדה, אפשר ללכת לטיפול קצר שייקל על ההסתגלות מחדש.
כשהילד שלנו נאלץ לעבור הליך רפואי, זה תמיד מלווה בבלבול ובפחד.
בלבול כי התהליך הרפואי והמושגים הרפואיים לא ברורים לנו, ופחד כי אנחנו דואגים לילד שלנו (וגם כי אנחנו מבולבלים).
הנטייה ההורית הטבעית שלנו היא להגן ולשמור על הילד מכל קושי או כאב. כשהילד שלנו נכנס להליך רפואי – נוצרת דילמה. מצד אחד אנחנו רוצים לטפל בבעיה הרפואית של הילד, ומהצד האחר אנחנו רוצים להגן עליו מפני כל סבל וכאב.
רוצים להתייעץ עם רופא ילדים?
המטרות האלה נראות לכאורה מנוגדות, אבל בפועל ניתן להשיג את שתיהן. הנה כמה עצות שיעזרו לכם לעבור את ההליך הרפואי של הילד שלכם בשלום ושייסייעו לכם לעזור לו.
לפני ההליך הרפואי:• מחקרים מראים שמידע ברור ואמיתי מפחית פחדים וחרדות אצל ילדים. לפעמים, לשם הגנה על הילד, אנחנו לא מוסרים לו את כל המידע או מנסים לייפות את המציאות. מידע ברור, כאמור, יסייע לילד. למשל, לא להגיד "זה לא יכאב", אלא "הדקירה תכאב לרגע, ואחר כך תרגיש טוב יותר"
תארו לילד שלכם את התהליך בצורה ברורה: "קודם נלבש בגדים של בית חולים ואחר כך נפגוש את האחות, והיא תשאל אותנו כמה שאלות, למשל אם אכלת היום, ותרצה לדעת איך אתה מרגיש ותבדוק לך את החום" וכדומה.
לפני ההגעה לבית החולים חשוב לתת לילד מידע ספציפי ולאפשר לו לשאול שאלות שיפחיתו את אי־הוודאות.
בדקו עם הצוות הרפואי אם ניתן לבקר בבית החולים ובחדר הניתוח כמה ימים או שעות לפני הניתוח כדי לאפשר לילד להכיר את המקום ולשאול שאלות.
את השיחה על הפעילות הרפואית חשוב לקיים עם כל בני המשפחה . ( שימו לב מובנה גיל)
רק נכונות של ההורה להקשיב ולקבל מילדו גם חששות וכעסים תאפשר לילד לשאול את כל השאלות שמעסיקות אותו. ילדים קטנים עסוקים בפרידה מההורים ובחשש מהמכשירים השונים ואם זה יהיה כואב. ילדים גדולים יותר עסוקים יותר ברמת הסכנה, בחשש מתוצאות הניתוח (כולל החשש ממוות), בפרק הזמן הנדרש להחלמה ועוד…
בבית החולים. בקשו מהצוות הרפואי את כל המידע הרלוונטי.
אי־ודאות מייצרת חרדה.
בקשו מהצוות הרפואי כלים לעזרה להתמודדות עם הילד לקראת הפעילות הרפואית. ברוב המרפאות ובתי החולים יש כלים נגישים לסיוע, כולל סרטונים מונפשים המקילים על החששות ועל הפחדים.
ברוב המקומות מורשים ההורים ללוות את הילד בתחילת התהליך הרפואי (ההרדמה). ממליצה לבדוק מראש את הנושא הזה עם הצוות הרפואי. חשוב לשתף את הילד ולומר לו כי אתם תלוו אותו (וממש חשוב לבחור מראש מי ההורה שמלווה).
בחרו מראש שיר או סיפור קצר שתספרו לילד בכניסה לחדר ההרדמה
אמרו לילד שלכם שברגע שיתעורר יראה אתכם לידו
מחקרים מראים כי הבאת צעצוע אהוב (כמו דובי) ויצירת משחק שבו על הילד לטפל בדובי החולה מפחיתה משמעותית פחדים של ילדים.
שימוש בדמיון מודרך ובנשימות הוא כלי עזר מרכזי להפחתת הפחד. בקשו הכוונה מאנשי המקצוע במקום כיצד לעשות את זה
מצאו דרך שמתאימה לילדכם לעבד את החוויה (רוב הילדים מעבדים חוויות באמצעות ציור). העיבוד הזה יפחית באופן משמעותי.
אחרי השחרור מבית החולים עצה מנסיון אישי :השורות הבאות משמעותיות ביותר כיוון שבזמן הפעילות הרפואית, שהיא מקור של לחץ, אנו עסוקים בלהבריא ובעיקר בלתפקד. אבל אחרי שהלחץ מסתיים – עלולות להתפתח דאגות וחששות שלא הרשינו לעצמנו להרגיש לפני הפרוצדורה הרפואית.
תעזרו.תשתפו.תקבלו עזרה. !!!
פחדים בימים הראשונים שאחרי ההליך הרפואי הם נורמליים, אבל כדאי לפנות עם הילד לייעוץ רפואי ורגשי .
קרדיט :
– ד"ר עדנה כצנלסון פסיכולוגית קלינית.
– אמיר שפר עובד סוציאלי במרכז לבריאות הילד והנוער של כללית בקריית בריאות זבולון ומומחה לטיפול קוגניטיבי־תנהגותי בילדים.