השיתוף הוא הגורם החשוב ביותר והבונה ביותר ביחסים בין בני אדם בכלל, ובין הורים וילדים בפרט. לעיתים השיחות עם הילדים הם סביב עניינים מנהליים של הבית: "תלך! תבוא! תסדר! אל תעשה! תעשה! למה לא עשית? איך אתה אוכל? לך תרחץ ידיים!" וכו' . מצב כזה יוצר פער בין ההורים לילדים ולא מאפשר יחסים של שוויון ודמוקרטיה בתוך המשפחה. דיברנו על הצורך של הילד להיות שייך, ועל הדרכים השונות לחזק את הרגשת השייכות. שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה הן שלוש דרכים שבהן יכולים ההורים לאפשר לילד הרגשה של שייכות, של ערך וחשיבות.

שיתוף פירושו להתחלק, לתת לשני תחושה שיש לנו עניין משותף, שיש אכפתיות, שהוא די חשוב בעיניי כדי שארצה לשתף אותו במה שעובר עליי ומעסיק אותי. כשהילד מרגיש שהוא שותף, הוא מרגיש שחברתו רצויה. הילד מרגיש שרוצים אותו ללא כל תנאי.

אחד התפקידים שלנו כהורים לילדים בגיל צעיר הוא ללמד אותם  לפתח יחס לזולת, והשיתוף מאפשר זאת. בעזרת השיתוף אנו נותנים לילד תמונת עולם נכונה, ממחישים לו שלא רק הוא קיים בעולם, יש אחרים, וצריך לקחת אותם בחשבון וללמוד להתחשב. כאשר הורה מראה לילד שגם לו יש רגשות שונים, מצבי רוח, הילד מרגיש: אם אני בעניינים ויודע, אני יכול לתרום, לעשות ואני יכול להתחשב בזולת. זה גם מה שנותן לו את הלגיטימציה לחוש רגשות אלו. בהרבה משפחות הילדים מאוד רוצים להיות מועילים, אך אם הם לא יהיו שותפים הרצון הטוב ייעלם. דרך השיתוף אנו מלמדים את הילדים אמפטיה: היכולת להיות רגע בנעלי האחר.

     במה ניתן לשתף את הילדים?

במחשבות, חוויות, רגשות, התלבטויות, דברים טובים, קשיים, מה הצחיק אותי, מה מדאיג אותי… בכל גיל אפשר לשתף בהתאם לרמה של הילד ובהתאם לסגנון שלו.  עשייה משותפת היא גם סוג של שיתוף, במיוחד בגיל קטן – לשתף את הילד בעשיית קניות, בניקיון הבית  (לא בתור מטלה, אלא בתור עשייה יחד).  ובמה לא משתפים? ה"לא" המוחלט היחידי: לא מכניסים את הילד בין ההורים. לא משתפים ביחסים האינטימיים, במריבות.

     מתי משתפים?

• לעיתוי יש משמעות גדולה. חשוב שהילד יהיה פנוי להקשיב. ניתן לוודא את זה על ידי שאלה או אמירה, כמו: "אני רוצה לספר לך משהו" או "חשוב לי לשתף אותך במשהו", "אתה יכול/מוכן/רוצה/יש לך זמן להקשיב לי עכשיו?"
• ניתן לשתף בזמן עשייה משותפת, ארוחת ערב, נסיעה באוטו, טיול ברגל.
• לא מתאים לשתף ילדים רק מתוך צורך לשפוך, להתרוקן! שיתוף צריך להיות מושכל, מתוך חשיבה על תרומתו לילד.
• שימו לב לא להפוך את השיתוף למניפולציה – לא נכון לשתף רק במטרה שישתפו אותנו בחזרה, או שיתחשבו בנו או יעשו משהו עבורנו. אם אנו זקוקים לעזרה עדיף לבקש בצורה ישירה. בקשה כזאת כמובן יכולה לכלול גם שיתוף בקושי.

     איך משתפים?

• חשובה הכמות, וצורת האמירה. חישבו איזו רמת שיתוף הילד יכול להכיל. אנחנו "מארחים" את הילד בעולמנו בהתאם לגילו.
• בשיתוף אנחנו מדברים עם הילד ולא אליו.
• בשיתוף לא מבקשים שום דבר, רק הקשבה.
• שיתוף והתייעצות באים מהמקום של שוויון ערך (שוויון ערך זה לא שוויון בתפקיד), ושל צניעות. אני לא יודעת ולא מתיימרת לדעת.

     למה חשוב לשתף?

• כדי להשאיר את ערוצי התקשורת פתוחים.
• כדי ליצור קירבה.
• כדי לאפשר לילד ללמוד להקשיב.
• על ידי שיתוף אנו יוצרים דגם של התחלקות, יש סיכוי שישתפו גם אותנו.
• השיתוף מונע מהילד לחפש תשומת לב מיותרת.
• השיתוף נותן לילדים הזדמנות להכיר את ההורה.
• השיתוף מגבש את המשפחה ויוצר אווירה טובה.
• זוהי דרך להשתייכות, להעברת מסר: אתה חשוב לי, אתה חלק מחיי ואני חלק מחייך. חלק מ = שייך. יש לך מקום במשפחה, סומכים עליך, מעריכים אותך.

       מתי משתפים את כולם ומתי כל ילד בנפרד?

·         לוקחים בחשבון את הבדלי הגיל – יש דברים שנשתף רק את הילדים הבוגרים יותר (בהתאם ליכולת ההבנה וההכלה של הילד), ויש דברים שמתאימים רק לגדולים.

·          בהחלטות או שינויים שיש להם השלכה על כל הילדים רצוי לשתף את כולם (שוב, לפי יכולת ההכלה).

·          כשמשתפים את כל הילדים – נוצרת אווירה של יחד ומאחד את  המשפחה.

·           כשמשתפים ילד אחד בנפרד (למשל, בדברים שקשורים יותר לילד ספציפי או קשורים לתחום התעניינות שלו) – הילד מקבל תחושת התייחסות אישית, "אני משמעותי בעיני ההורה".

התייעצות ובקשת עזרה

• ההורה הדמוקרטי יכול להופיע מול ילדיו כבלתי מושלם וכזקוק לעזרה ולעצה.
• עצם הפנייה לילד בבקשת עזרה ועצה מחזקת את הרגשתו כי מכבדים ומעריכים אותו, ומגבירה את הרגשת השייכות שלו ואת הערכתו העצמית.
• כדאי לדבר במשפטים המסתיימים בסימן שאלה, ולא בסימן קריאה.
• לא חייבים תמיד לקבל את עצתו של הילד. אפשר לומר "זה לא מתאים לי", ולהסביר למה, ממש כפי שעושים עם מבוגר הנותן לנו עצה שאינה מתקבלת על דעתנו.
• כאשר הילד מתייעץ איתנו – לקבל את סירובו לעצתנו. אני כהורה מציע, ואתה בוחר אם זה מתאים לך או לא.
• חשוב שבקשת עזרה תבוא בעקבות השיתוף וההתייעצות.
• המסר בהתייעצות ובקשת עזרה הוא: מישהו המרשה לעצמו להתייעץ ולבקש עזרה הוא חזק, עם ביטחון עצמי ועם הרגשת ערך עצמי, הורה כזה משמש מודל של אדם בעל הרגשת ערך שיכול להתייעץ ולהיעזר.
• במקום שיש בו שיתוף והתייעצות ובקשת עזרה, גם הילד מוכן לקבל הדרכה מן ההורה במשימות חדשות או קשות, מפני שהוא מוכן להקשיב למי שלא בא מעמדה של כפייה ועליונות.
• מטרת ההתייעצות – לשמוע דעות שונות.
• עם מי אנחנו מתייעצים בדרך כלל? עם אנשים שאנחנו מעריכים, ומכבדים את דעתם. ז"א אנחנו מעלים את הערך העצמי של הילד כשאנחנו מתייעצים אתו.

    במה התייעצות יכולה לתרום לילד?

ü      היא מאמנת את הילד בראיית נקודות מבט שונות, בחשיבה ושיקול דעת.

ü      יוצרת יכולת הזדהות עם אנשים אחרים.

ü      מפתחת כושר מנהיגות.

ü      מאפשרת לילד להצטרף למשפחה בצורה מועילה.