התעודה חשובה לילדים שמצליחים,
תחושת הערך העצמי שלהם עולה.
רצוי לא לתת פרסים וכספים על ציונים!!!!
ובמקביל לשבח על ההתנהגות, ההשקעה וההישגים.
ומנגד לא לשכוח את ילדנו שנכשלו ונזקקים לעידוד שלנו כרגע.
ואנחנו ההורים צריכים להזהר בתגובתנו.
במיוחד ילדים שנעדרו מבה"ס עקב אשפוז ,
או חווים קושי רפואי שפוגע בלימודים ,
או קושי מסויים של הילד.( רגשי, לימודי, ועוד.. )
על מה אנחנו מסתכלים כהורים?
ערכים ,כבוד לזולת, נימוס,
סדר וארגון כבוד לרכוש, חברות נאמנה,
התמודדות עם קושי, וכל שאר הערכים החשובים,
שכל בית מקנה לילדים דברים אלו כערך.
ברור לי שילדים מגיעים לבה"ס בכדי ללמוד,
ושלהישגים הלימודיים של ילדנו יש מקום
של כבוד להשקעה שלהם ( ושלנו בהם),
ולכן, חשוב לקחת בחשבון גם את המסוגלות והיכולת של הילד.
התגובה שלנו צריכה להיות פרופורציונאלית ליכולת של ילדנו,
ויכול להיות שהתעודה היא לא טובה בהתאם לציפיות שלנו .
הן לדעת בה"ס והן לטעמנו ההורים .
חשוב לזכור, שאם נעביר לילד תחושת אכזבה .
לא נוכל לעודד אותו על כך שנכשל ,
ולא נוכל לעזור לילדנו לנסות לשנות ולשפר את הדרוש
באמצעות העצמת ילדנו בכדי שיצליחו.
והגרוע מכל אנו עלולים לגרום לילדנו,
להרגיש שאכזבו אותנו,ושאינם עומדים בציפיות שלנו
.התחושה הקשה ביותר עבור ילד העומד בפני הוריו.
אם הילד חוזר עם ציון שלילי בתעודה
הוא מבין שזה ציון שמגיע לו.
אך למרות זאת אף אחד לא אוהב את חתיכת הנייר הזאת..
שמזכירה לו שהוא אינו מוצלח.
כשהילד נכנס עם תעודה "גרועה"
( וכאן כל הורה מוזמן לפרשן מהי בשבילו תעודה פחות טובה)
קודם כל הוא יימנע מלהוציא אותה מהתיק.
****מה לעשות****
תבקשו לראות את התעודה,
תגידו "אני בטוח שהיית רוצה ציונים טובים בדיוק כמוני",
תחבקו , תעודדו בכך שתגידו
'אני יודע שאף אחד לא אוהב להרגיש ככה,
אבל יש תקופות כאלו ונתגבר על זה ביחד'.
ברגע הראשון חשוב להעביר לילד מסר שאוהבים אותו בלי קשר לציון.
לא מענישים על תעודה רעה!!!
.ילד מבין גם בלי מילים .
ובעיקר קבלו את הילד כפי שהוא ,
תחשבו כל הזמן מה הוא מרגיש לנגד חבריו?
או אחיו שהצליחו?
חבקו, עודדו,
ואז, בעוד יום או בערב
תשבו תדברו איתו .
זכרו- !!
התעודה היא המשוב לילד להבין במה הוא טוב ,
ומה רוצה/צריך/לשפר.
אחד הכלים היעילים על פי אדלר.
היא הישענות על חוזקות .
זה בהחלט מפתח עצמאות וביטחון עצמי אצל ילדים ( ובכלל אצל בני אדם )
אם נסב את תשומת ליבו של הילד לנסיונות מוצלחים,
ונעודד אותו על אלו,
נראה לו את העוצמות שלו.
נראה לילד שאנחנו מאמינים בו,
ונעזור לו להאמין בעצמו.
זה יעזור מאד בכדי להסב את התחושה מן הטעות ( או הכשלון )
אל ההצלחות.
ואם זה חוזר על עצמו, יש לשקול ולבדוק לעומק -מה מונע מהילד להגיע להצלחות?
ובעת הצורך לפנות לאנשי מקצוע ( לקות למידה , קושי רגשי , ועוד..)
אסכם במילותיו של אלפרד אלדר:
"יהא לכם האומץ להיות בלתי מושלמים ולהרשות לילדכם להיות בלתי מושלמים"
התמונה באדיבות אלונה הינב ייעוץ וטיפול פסיכו׳ – רגשי לילדים ומשפחות
סופי שנים שאני דוגלת בשיטה הזו והיא אכן מוכיחה את עצמה, היום הבן שלי כיתה ו והתעודות שלו ממש במגמת עלייה שאני פורחת יחד איתו שנה ועוד שנה… אשרייך על פועלך ועל התבונות שאת חולקת איתנו.
תודה רבה מירב
אמת. כמה עצוב כאשר ילד או ילדה מגיעים הביתה ופוחדים או מתביישים להראות את התעודה. הם מבחינתם לא מוצלחים. כמה חשוב לנו כהורים. סבים וסבתות לעודד את האישיות שבתוכם ולחזק אותם. הציון חשוב אבל לא העיקר בחיים. יש מליון סיבות לתוצאה זו. מתפקידנו לתת שכם. חיבוק. עידוד. כלים וצידה לדרך…זה לא סוף העולם. ההיפך. ממקום הנמוך הזה הם יצמחו הכי גבוהה ובטוח. בהצלחה בכל תמיד 😊❤😊
תודה מלי על התובנות
וואו כמה טעויות אני עושה בזכותך אתנהג אחרת 😁
טלי אשמח לסייע